איך החברות, וכן שכנות, גיסות וכו' יכולות לעזור?

במקרים רבים, החברות, שכנות וגיסות של האישה הסובלת יכולות להוות ציר מרכזי בתמיכה לאישה עם היפראמזיס גרבידרום. ייתכן שגם אתם עברתם הריונות קשים ושאתם מכירים את הקושי הכרוך בכך. אבל גם במידה ולא ראיתם או שמעתם על המחלה מעולם, עדיין תוכלו להיות מאוד משמעותיים בעזרה לאישה הסובלת. אתם מכירים אותה ואוהבים אותה. העזרה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לה היא תמיכה רגשית מתמדת – נשים רבות מדווחות כי ההבנה והסיוע הנפשי עזר להן יותר אפילו מעזרה טכנית כמו טיפול בילדים ועזרה בבית. הכי טוב להיות שם בשבילה, ולרצות לעזור.

לפעמים שומעים על חברות שתמכו בשבועות הראשונים, אבל לאחר זמן, מתרחקות. נשים הסובלות מהמחלה מהססות לבקש עזרה, ומרגישות רגשי אשמה נוראיים על הצורך "לקחת" מבלי יכולת "להחזיר". עלול להיות בדידות קשה בהיפראמזיס, במיוחד כשהוא קשה או מתמשך לאורך כל ההיריון. כתוצאה מכך יש נשים שסובלות גם מדכאון. השתדלו להיות שם בשבילה כל עוד היא לא במיטבה, והיא תעריך אתכם לאין שיעור.

להלן כמה דרכים מעשיים שתוכלו לעזור לה:

טכני/אוכל

  • הציעו את עזרתכם בכל תחום אפשרי: טיפול בילדים, עזרה בעבודות בית, הכנת אוכל למשפחה, סידורים מחוץ לבית, ועוד.
  • אם אפשר, תנסו ליצור קשר עם קרובי משפחה ו/או חברות בסביבתה ולהסביר להם אודות המחלה והקשיים שהאישה עוברת. תשאלו אותם אם יש להם דרכים לסייע. אפילו רק שיחת טלפון לדבר קצת יכול מאוד לעזור.
  • אם יש באפשרותכם להקל מעול האב בבית, תכינו ארוחות מזינות לילדים ולאבא, ואף ארוחות ביניים קלות ובריאות לילדים שהאם לא תזדקק לדאוג לכך.
  • השתדלו ביותר למנוע את כל הדברים הידועים כגורמים להקאה ולבחילה בסביבתה. זאת אומרת למנוע עד כמה שאפשר ריחות של אוכל, מאכלים שאפילו ראייתם יכולים לגרום להקאה/בחילה, להמנע מהכנת מאכלים שיש להם ריח חזק (כגון שום, הידוע כגורם מובהק להקאות ובחילות בזמן זה) אפילו לבני הבית, כי הרבה נשים עם היפראמזיס מריחות על בני משפחתם את ריח האוכל שנאכל אפילו לפני שעות.
  • אפשר לנסות להציע מאכלים במרקמים ובטעמים שונים ולראות אם יש משהו שנשמע לה סביר. להרבה נשים, פירות חיים, אבטיח, ענבים, תפוחים יכולים לעזור. פירה תפו"א (ללא תיבול מלבד מלח) או תפו"ע מרוסק הם מאכלים שהרבה נשים סובלות, ולא כואב להקיא אותם. אם המטבח עושה לה לא טוב תדאגו לכך שהיא לא תזדקק להכנס לשם, בשביל עצמה או אחרים. חשוב לדעת שברוב המקרים, הכנת האוכל עצמו גורמת לתחושת בחילה ומונעת את האכילה. אם יש לה רצון או חשק למאכל מסויים, השתדלו להביא לה את אותו מאכל בהקדם. בד"כ קל יותר לאכול מאכלים שהיא חפצה בהם. יש גם פחות סיכוי שתקיא אותם לאחר האכילה.

רפואי

רגשי

  • תדאגו שאתם לא מתמרמרים על העזרה המרובה שלכם. היא תחוש ברגשותיכם ותרגיש רגשות אשמה קשים.
  • אפשר לעודד אותה לצאת, אולי טיול קצר בחנות למוצרי תינוקות או סיבוב קצר יעודדו אותה. אבל קבלו בהבנה אם אין באפשרותה. תנועה ועייפות יכולים להגביר את הבחילה ולגרום להקאות נוספות.
  • השתדלו להיות שם בשבילה, לאפשר לה לבכות או לשתף אתכם בתסכול שלה. תבינו אותה, תדעו שרגשותיה אמיתיים. תנסו להשיג לה תמיכה מנשים שעברו את המחלה כדי להפיג את תחושת הבדידות הקשה.
  • היפראמזיס מותיר את האישה עם תחושת דכאון. חוסר היכולת לאכול, לבצע פעולות יום-יומיות, וההרגשה הכללית הרעה מאוד משפיעים על מצב הרוח. תנסו למצוא דרכים קטנים לשמח אותה מידי פעם – לפי המצב ולפי האישה. אם היא חולה בחגים, תנסו למצוא דרכים שהיא תוכל להשתתף אם היא רוצה, או לכל הפחות לשתף ולשמח את הילדים שלה (לדוגמא להזמין אותם לערב לביבות או לסוכה שלכם).
  • עודדו אותה לדבר עם נשים שעברו את המחלה, ולקרוא חומר אודותיו. אפשר להשיג אצלנו חומר כתוב, וגם מספרי טלפון של נשים שחוו את התופעות ויוכלו להבין אותה באמת.
  • למדו מה הם הסימנים לדכאון, גם בהיריון וגם לאחר לידה. במצבים של חולי מתמשך וחוסר תפקוד, ייתכן שיהיה גם דכאון. אם מופיעים סימנים, דאגו שתקבל עזרה ו/או טיפול (תרופתי או רגשי או ביחד) – זה יחסוך המון עוגמת נפש לכולם.

תשאלו אותה איך תוכלו לעזור לה. הרבה נשים לא רוצות לבקש עזרה מעצמן.

חשוב לזכור שהתופעות עלולות להמשיך הרבה מעבר לשליש הראשון, ובחלק מהמקרים עד הלידה.

 

שנזכה לגאולת וישועת הפרט והכלל במהרה בימינו אמן.